Clomid (Clomiphene) לעומת Androxal (Enclomiphene)
כלומיד (Clomid) ואנדרוקסל (Androxal) הם שמות מסחריים של החומרים הפעילים (התרופות) Clomiphene ו-Enclomiphene.
Clomid מורכב מ-60% אנקלומיפן (enclomiphene) ו-40% זוקלומיפן (zuclomiphene), ואילו Androxal הוא 100% אנקלומיפן (enclomiphene).
כלומיד שייך לסוג התרופות הנקרא SERM (selective estrogen receptor modulator) שנמצא בשימוש מאז שנות ה-60 כדי להקל על השראת הביוץ. כלומיד גם משמש להעלאת רמות ההורמונים LH ו-FSH להעלאת הטסטוסטרון וספירת הזרע בגברים עם היסטוריה של אי פוריות או שימוש בסטרואידים.
Enclomiphene פועל על ידי חסימת הקולטן לאסטרוגן (אנטגוניסט לאסטרוגן) בהיפותלמוס וביותרת המוח ובכך גורם לשחרור GnRH ומעלה את רמות LH ו-FSH..
Zuclomiphene לעומת זאת, הוא אגוניסט לקולטן אסטרוגן, הגורם לתופעות לוואי אסטרוגניות המדווחות לעתים קרובות עם שימוש בקלומיפן. הוא אינו מגביר את ההורמונים LH ו-FSH, ואף עשוי למעשה להוריד אותו מכיוון שהוא אסטרוגני. בנוסף, ל-zuclomiphene יש זמן מחצית חיים ארוך יותר (30 יום) בהשוואה ל-Enclomiphene (10 שעות), וכתוצאה מכך תופעות לוואי מתמשכות מעבר להשפעות הטיפוליות של התרופה. זוקלומיפן נחשבת אחראית לרוב תופעות הלוואי של כלומיד (Clomid) אצל גברים.
למרות שכלומיד מורכב מ-60% אנקלומיפן ו-40% זוקלומיפן, לאחר לפחות 6 שבועות של שימוש בכלומיד, היחס בין זוקלומיפן לאנקלומיפן היה 20:1 (לטובת זוקלומיפן). נתון זה מצביע על כך שתסמינים אסטרוגניים יהפכו בולטים יותר עם שימוש ממושך בכלומיד. על כן ברור שבטווח ארוך שימוש ב-Enclomiphene (אנדרוקסל) עדיף על כלומיד.
אנקלומיפן (Enclomiphene) מול HCG
HCG
- פועל כמו LH אך אינו מעודד ייצור של ההורמון באופן טבעי.
- אינו מגביר FSH, ולכן אינו יעיל כל כך לפוריות.
- בעל זמן מחצית חיים ארוך של 24-36 שעות, ולכן ניתן ליטול כל יומיים.
- אינו מגביר טסטוסטרון ביעילות רבה, אלא אם כן נלקחים מינונים גדולים מאוד של 4000IU מדי יום.
- יש ליטול באמצעות הזרקה.
Enclomiphene
- מגביר ייצור GnRH, LH ו-FSH באופן טבעי בגוף.
- רמות שיא של ההורמון LH מתקבלות לאחר 2-3 שעות.
- בעל זמן מחצית חיים של 10 שעות.
- מגביר ייצור LH באופן תלוי מינון.
- שומר על טסטוסטרון מוגבר עד 7 ימים לאחר ההפסקה.
- בעל פחות תופעות לוואי מאשר כלומיד בגלל היעדר זוקלומיפן.
- ניתן ליטול דרך הפה.
אנקלומיפן לעומת HCG בשילוב עם זריקות טסטוסטרון
HCG משמש באופן קבוע יחד עם טסטוסטרון למניעת הצטמקות האשכים ואי פוריות. מכיוון ש-HCG פועל כמו LH, הוא עושה עבודה טובה מאוד יחד עם . אפילו מינונים נמוכים של 150-250mcg כל יומיים מספיקים כדי לשמר פוריות ויצירת טסטוסטרון באשכים.
Enclomiphene מעכב את קולטני האסטרוגן בהיפותלמוס ובהיפופיזה ומגביר LH ו-FSH. מאחר שטסטוסטרון, DHT ואסטרוגן יכולים לעכב את שחרור LH, סביר להניח שחסימת הקולטן לאסטרוגן תגביר את ה-LH בשימוש יחד עם טסטוסטרון. Enclomiphene אינו מונע לחלוטין את לולאת המשוב השלילי המושרה על ידי טסטוסטרון ו-DHT. כך שבמינונים גבוהים של טסטוסטרון, יעילות אנקלומיפן פוחתת.
עם זאת, ישנם דיווחים ששימוש ב-enclomiphene יכול למנוע הצטמקות האשכים בשימוש עם טסטוסטרון ממקור חיצוני.
מינונים בשימוש אנקלומיפן
Enclomiphene בדרך כלל נלקח במינונים הנעים בין 12.5 מ"ג ל-50 מ"ג ליום. עם זאת, המינון המדויק תלוי בגורמים שונים, כגון גיל האדם, מצבו הבריאותי והתגובה לתרופה.
מינונים נפוצים כוללים:
- 12.5 מ"ג ליום
- 25 מ"ג ביום
- 50 מ"ג ליום
גורמים שיש לקחת בחשבון:
יש לקחת בחשבון מספר גורמים בעת קביעת המינון המתאים של ה-enclomiphene:
- מצב בסיסי: המינון עשוי להשתנות בהתאם למצב הבריאותי הספציפי המטופל. לדוגמה, אנשים עם היפוגונדיזם עשויים לדרוש מינון גבוה יותר מאלה המתמודדים עם בעיות פוריות.
- גיל: מבוגרים עשויים להיות רגישים יותר להשפעות של אנקלומיפן ועשויים לדרוש מינון נמוך יותר.
- תגובה לטיפול: חיוני להעריך את יעילות הטיפול במינונים שונים לפני שמחליטים על המינון המתאים ביותר. אם המינון הנמוך אינו מראה שיפור משמעותי, הרופא עשוי להחליט להעלות את המינון.
